חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 13894-01-10

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום טבריה
13894-01-10
30.10.2012
בפני :
רים נדאף

- נגד -
:
יעקב אלון קנפו
:
יונה אוחנה
פסק-דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.         עניינה של התביעה הוא בדמי תיווך בסך 88,200 ש"ח, אשר עותר התובע לקבל מהנתבע בגין רכישת מפעל לאור מצברים בנצרת, אשר בבעלות מר אלישע לאופר (להלן : " המפעל"/ " הנכס").

2.         לטענת התובע בזמן הרלבנטי לתביעה שימש כמתווך מקרקעין. בחודש 10/09 או בסמוך לכך, ביקש הנתבע ממנו להיות מתווך מטעמו לרכישת ה"מפעל". הנתבע שילם לו על-חשבון התיווך 5,000 ש"ח, והוסכם כי במידה והתיווך יצליח והנתבע ירכוש את ה"מפעל", ישלם לתובע 2% מערך ה"מפעל", בתוספת מע"מ (להלן : " דמי התיווך"). בשל האמון ששרר בין התובע לנתבע לא נערך ההסכם בכתב.

3.         כמוסכם, החל התובע בעבודת התיווך וניהל משא ומתן עם בעלי ה"מפעל" ומפרקו, התיווך הצליח והנתבע רכש את ה"מפעל" בסכום של ארבעה מיליון ש"ח, כך שדמי התיווך להם זכאי התובע לטענתו הינם בסך 93,200 ש"ח כולל מע"מ, ובניכוי ה-5,000 ש"ח היתרה היא 88,200 ש"ח. דא עקא, הנתבע לאחר הרכישה התנער מהתחייבותו לתשלום "דמי התיווך" בטיעונים שונים, וביניהם כי לא נערך הסכם בכתב.

4.         עוד טען התובע, כי החברה אשר רכשה את ה"מפעל" - סטייל בד בע"מ  (להלן : " החברה")- הינה של הנתבע, אלא שהלה בחר ככל הנראה שלא לרשום המניות על שמו, אלא על שם בני משפחתו.

5.         הנתבע טען לדחיית התביעה על הסף לאור סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: " החוק"), בהיעדר חתימה על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. מה גם, שלא הוא רכש ה"מפעל", אלא ה"חברה", אשר בעל מניותיה היחיד ומנהלה בפועל הוא בנו, מר יריב אוחנה. הנתבע עובד כשכיר ב"חברה", ורשום ברשם החברות בתור דירקטריון לשם כבוד בלבד.

6.         הנתבע טען כי לא ביקש מהתובע להיות מתווך בעסקה, ולא הסכים לשלם לו שכר טרחה בגינה, אלא טען כי באחד הימים, כשעבד התובע במיזוג אוויר, הודיע לנתבע, כי יש בניין באזור התעשייה בנצרת עילית למכירה. הנתבע מסר לו בתגובה, כי ככל הידוע לו הבניין נמכר. בתשובה, התובע הודיע לנתבע, כי זה לא נמכר, וכי בעליו יהיו באזור למחרת בבוקר, אם הנתבע מעוניין לפגשם על מנת לברר עמם אודות הנכס המוצע למכירה. בתגובה, הודיע הנתבע לתובע, כי אם העסקה תצא לפועל וה"חברה" תרכוש את הנכס, הוא ייתן לו מתנה מכיסו האישי סך של 1,000$ אמריקאי, ובכך למעשה תמו כל קשריו של התובע לעניין. לאחר שהעסקה יצאה אל הפועל וה"חברה" רכשה את הנכס, מסר לו 5,000 ש"ח במזומן והודיעו, כי זו המתנה שהובטחה לו, ובכך תם העניין.

            לאחר מספר ימים, החל התובע להתקשר לנתבע ולבקש עוד כספים, דבר שסירב לו הנתבע בכל תוקף, והודיעו כל הזמן שמה שהובטח שולם, ואין התובע זכאי לקבל כל סכום מעבר למתנה שניתנה לו. בעקבות האמור לעיל, וכניסיון מצד התובע לגזול עוד כספים מהנתבע, הוגשה התביעה, נשוא דיוננו.

7.         בתצהירו הוסיף הנתבע כי ה"חברה" רכשה את הבניין, בהתאם להחלטתה מיום 21/6/09. במהלך המשא ומתן עם הבעלים והמנהל המיוחד, ביקש התובע לקבל 10,000 ש"ח במקום הסכום שהובטח לו, והנתבע אמר לו, כי טרם נחתם חוזה מכר וכי הוא יקבל את שהובטח לו. לאחר הרכישה על-ידי ה"חברה", נתן לתובע 5,000 ש"ח, אך הלה חזר על דרישתו לקבלת 10,000 ש"ח, דבר אשר הוא לא הסכים לו. באותו מעמד, התובע לא נתן לו כל חשבונית, והפעם הראשונה שראה החשבונית הייתה בבית המשפט.

8.         בתצהירו הוסיף, כי הבניין היה מוחזק על-ידי מנהל מיוחד, אשר מונה מטעם בית המשפט, מאחר וחברת ליאור מצברים, בעלי הנכס, הייתה בפירוק, כך בכל אופן הוא הוכרז למכירה והתובע לא עשה מאום בעניין. כל המידע אודות הנכס התקבל מהמנהל המיוחד, והתובע למעשה לא סיפק כל פרט. מה גם, שהוא מעולם לא הוסמך על-ידי ה"חברה" לנהל בשמה משא ומתן לרכישת מבנה כלשהו, להתחייב במקומה מול בעלי הנכס או המנהל המיוחד, ואף לא בפני מתווך כלשהו.

9.         מטעם התובע, העיד הוא בעצמו ומר אלישע לאופר, אשר בזמן הרלבנטי לתביעה היה מנכ"ל משותף ובעל מניות של מפעל לאור מצברים שבנצרת-עילית (להלן : " מר לאופר"). מטעם הנתבע, העיד הוא בעצמו.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית:

10.        בסעיף 9(א) לחוק, אשר עניינו "דרישה להזמנה בכתב" נקבע כי:

"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך , אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין , שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר , באישור ועדת הכלכלה" .

            בתקנה 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב(, תשנ"ז- 1997, נקבעו פרטי החובה, אשר אמורים להיכלל בהזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, לפי סעיף 9(א) לחוק. בין היתר נקבע כי:

"(5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה , והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף , כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף , תשל - 1975"

בסעיף 14 לחוק נקבע לעניין דמי תיווך כי:

"(א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>